|
"זה כמו משחק של שחמט" - מרוץ ניצנים
"זה כמו משחק של שחמט" אמר לי כרמי בשבת האחרונה, כשהתאמנו שוב ושוב על ספרינט הסיום של התחרות. ואני חייכתי לעצמי וחשבתי "כן, כן, כרמי משחק שחמט בתחרות, אני בטח אהיה בהיסטריה ואנסה רק לשרוד"
ובאמת היה לי מפחיד. עדין לא הצלחתי להתגבר על פחד הפלוטון שלי. למרות שהגלגלים המוכרים של החברה שלנו, העידוד, המילה הטובה עזרו. עזרו מאוד! ניסיתי לעקוב אחרי ההוראות של כרמי כמה שרק יכולתי, בהתחשב בעובדה שבפלוטון המזגזג שלנו קשה לחשוב... בסיבוב של הצלע הרביעית, שידעתי שהוא מסוכן, כל כך פחדתי שהחלטתי שלא אכפת לי להישרף ולא כלום, עליתי קדימה משכתי בכוח, ולקחתי את הפניה מקדימה, הרבה מקדימה רק לא להתרסק. ומזל שכך... אחר כך שמעתי ששלומית התרסקה שם. שאר הזמן, בעיקר תרגלתי את נושא ה"לתפוס גלגל" חוויה מפחידה כשמדובר בגלגלים לא מוכרים (ומזגזגים כבר אמרתי?) פניה אחרונה, לפני ספרינט סיום, אני מתמקמת טוב בפלוטון ואז מגיע אבי משמאל במהירות מדהימה מושך אחריו חבורה ענקית של רוכבים שכולם מתמקמים לפני. באסה! מתחילה להגביר, לשפר עמדות, מנצלת את העובדה שיש שם עליונת קטנה. עוברת את 805 המזגזגת. דגנית לימיני - לה אני לא דואגת, אני אשמח אם היא תנצח. מתרכזת בלשבת על המתחרה השניה שלי - טלי, לא לתת לה לעבור אותי. משחק השחמט מתחיל - אני יותר חזקה ממנה (אני חושבת) אבל בספרינטים אני גרועה. אין לי סיכוי לקחת בספרינט. 500 מטר לסיום - מוקדם מדי. 400 מטר - אולי עכשיו? לא אני לא טובה בספרינט. 300 מטר - עכשיו? לא, לא לקחת סיכון, אני הרי לא יודעת לעשות ספרינט. 200 מטר - עכשיו או לעולם לא. מבט חטוף מעבר לכתף - פנוי! יורדת שמאלה ומתחילה לפוצץ. המהירות עולה, ואני סוגרת עליה, חולפת על פניה במהירות בשער הסיום. זהו נגמר. ואני לא יודעת אם הימרתי נכון על כלי השחמט שלי. עברתי אותה. אבל לפני הסיום או אחרי? שואלת את דגנית שהגיעה מיד אחרי, והיא אומרת לי שאני שנייה. טוב, נו, אני יודעת שאני צריכה לעבוד על ספרינטים. לא משנה - העיקר ששרדתי עוד תחרות. לא התרסקתי. אני חייבת להירגע. הולכת לאוטו, מחליפה לנעלי ריצה, חגורת שתייה, כובע וקדימה לריצת שחרור. אני צריכה הרבה שחרור אחרי החוויה שעברתי... חוזרת רגועה (הייתי צריכה 15 ק"מ של ריצה בשביל להירגע מהחוויה הטראומטית). ולאט לאט פוגשת את החברה. פוגשת את ורד, שומעת על הפנצר והיא אומרת לי כל הכבוד. ואז אדוה מגיעה וכל הכבוד, וגם כרמי ובשלב הזה אני מתחילה להתבלבל, מה קורה כאן? מישהו יכול להגיד מה עשיתי ועל מה כל הכבוד? ואז מגלה שלקחתי מקום ראשון (ראשונה בקטגוריה, וראשונה מכל הנשים בפלוטון). מצחיק, ניצחתי בספרינט, ואני בכלל לא יודעת לעשות ספרינטים. מזל שבשחמט אני טובה  |
|
