חוויות מהתחרות הראשונה שלי
“20 חסום בגלילות"האיר השלט האלקטרוני קרוב ליציאה מביתי ליד מודיעין
כתובת שבימים כתיקונם היתה מעצבנת, העלתה חיוך על פני
אני בדרך לתחרות אופניים/ריצה הראשונה שלי השנה (ובחיים בכלל...)
מריץ בראש את המסלול שיום קודם נסעתי בו בעזרת התיאורים של מור וההסברים של הדר
הכל מאורגן ומסודר בהתאם לכל המאמרים והתדרוכים גל על האופנים (תודה מור) בטעם אספרסו (תודה ליאור, זה טעים).
בכניסה לשטח ההחלפה אני פוגש את הדר ודורון. מחכים קצת, מסתמנים, נכנסים למקם את האופנים ויוצאים לכיוון נקודת הזינוק שם כבר פוגשים את מיכל, אדווה כרמי וקרן.
חימום קצר וזינוק. בדרך אני לא רואה אבל שומע את מיכל צועקת למור שחולפת על פנינו בדרך חזור של המקצה האולימפי. בדרך חזרה אשתי והבנות מעודדות (אחרי שלא הניע האוטו ואיחרו לזינוק וכו וכו).
הדרך חזור קצת מעיקה אבל לא נורא מחליף לאופנים רץ איתם לנקודת העליה מתישב וחיוך רחב עולה על פני לזה אני רגיל והאופנים מסתבר הפכו לחלק מהגוף מוכר ונוח
אספרסו קצר על האופניים והעניינים מסתדרים, דורון עוקף אותי בדרך צפונה ואני רוב הזמן רוכב ליד מיכלֿ. בדרך מספר פצועים בצד הכביש.
|
יוסי חוזר מהאופניים (מהיר מדי בשביל המצלמה ;-)) |
חזרה על כביש 5 בעידוד של הבנות של הדר ואסף יוגב ליד הצומת.
כניסה לשטח ההחלפה מתחיל לרוץ ו...מה זה? הגוף לא רוצה! טוב, לפי התדרוך עוברים חלק חלק בודקים שהכל במקום זה הזמן לעוד אספרסו קצר נק חלוקת מים וחזרה לקו הסיום, אשתי והבנות חיבוקים, מים, וואו איך נהנתי האדרנלין עד עכשיו מסרב להרגע.
|
עם המים והחיוך הענק אחרי הסיום |