כמעט שנה עברה מאז ראיתי, בפעם ראשונה, ביום חורפי וקר, "כדור ירוק-שחור" של רוכבי כביש עוקף אותי ב-"גבעת המופעים". זה מאוד הרשים אותי !! (אולי כי זה זרק אותי חזרה לילדות בה הייתי רואה קבוצות מקצועיות מתאמנות בכבישי הפירנאים הצרפתים).

נוב-07, אני, אז וגם היום, רוכב בחיתוליו על אופני שטח שאילנה (זוגתי, ממנה הכל מתחיל אצלי) קנתה לי לכבוד פרישתי "מהמשרד", מנסה להתקרב לזנב "כדור ירוק-שחור" תוך כדי השקעת מאמצים לא פשוטים. הגעתי, כמעט בלי כוחות, ומיד מתפרק!!! למה?, כי אז אני שומע את שתי הרוכבות (לימים בשמותיהן - דגנית וסמדר) שסוגרות את הטור מדברות ומחליפות חוויות כאילו הם יושבות בקפה בים - שום התנשפות, הדיבור רציף, צחוקים...וקצב רכיבה, בקנה מידה שלי, מטורף. אני מפורק לגמרי מהניסיון "לסגור" על כדור אנושי ירוק-שחור והן צוחקות ??!!. בסיום האימון שלי (אימון אמרתי?!, חלטורה לעניים זו הגדרה נכונה יותר) ובמשך כל אותו יום לא הצלחתי למחוק מזיכרוני את התמונה מהבוקר.

המפגש עם "הכדור הירוק-שחור" בגבעת המופעים הפך לשגרה, רק מבחינת זמן ומרחב, הם קבוצה ואני עגלון על אופניים. עד שבוקר אחת תוך כדי שהם עוקפים אותי, קול המוכר לי מתפאורה אחרת, קורה לי בשמי. אני מזהה את מאיר עם חיוך של תינוק שזה הרגע סיים לינוק את ארוחת 06:30 בבוקר מפטמת שד אישה....בקיצור חיוך של עונג והנאה. הדבר שראשון שעולה לי בראש - גם אני רוצה כזה !!.

מאותו רגע הכל הולך מהר, שיחה קצרה עם כרמי, ואני מצטרף לקבוצה לרכיבות ניסיון, ובמהירות אני חש את ה"חיידק" כובש אותי. רכיבה שבת ראשונה - מתרגש ומתוח כמו ברגעים שקדמו לפעם הראשונה שתכננתי תוכנית חומש לקראת הזמנת ה-ילדה הכי יפה בקייטנה בביאריץ (עיירת קייט דרומית לחוף האוקיאנוס האטלנטי על גבול צרפת-ספרד). בסיום רכיבת השבת הראשונה שלי ידעתי שהשגתי לעצמי את חיוך ההוא שהיה למאיר, בהבדל אחד, לא היה שם שום פיטמת שד אישה וגם לא ארוחת בוקר, אלא, רק מלפדל ולסובב גלגל שיניים שמקצוענים מכנים – קראנק. לך תסביר את זה למי שכסא דק וקשה לא יושב לו בחריץ של התח.....

יותר מכל הזדמן לי להכיר אנשים מדהימים, גם אם שרוטים, הם יודעים למשוך אותך ברגעים בהם הגוף מוותר, להגיד לך את מילה הנכונה שמזריקה לך אנרגיה ישירות לשרירים, הם חוזרים לאסוף אותך אחרי שסיימו את העלייה עימה אתה עוד נאבק, ומעל הכל - מגע יד על הגב שלך של רוכב/ת הקבוצה שירד אחורה, רק בשבילך !!, ואומר לך עם חיוך הממלא אותך כוחות שאף גל לא מייצר - "שב על הגלגל שלי אנחנו סוגרים את הפער ביחד".

חברים יקרים, תודה על מילות העידוד והחיזוק, הפרגון, על ההערות והארות, ממש כיף להיות חלק מ-"הכדור ירוק-שחור",

על הרגעים יחד על קפה וסנדוויץ טונה אחרי האימון (כמו ילדים שמחכים שהגננת שתיתן פרוסה מעוגת יומולדת), ולא בגלגל מה שהכניסו לסנדוויץ, אלא כי התיבול האנושי מסביב מיוחד וייחודי.

יש הנוסעים עד הודו או טימבוקטו כדי לגלות נופים וצבעים חדשים, אני מצאתי ב-"כדור ירוק-שחור" קשת של אין סוף צבעים של אנשים ססגוניים ומיוחדים.

ארמנד – 11.11.2008