טיפים לקראת טריאתלון אשדוד
אוקטובר 2008
אז ככה, התחרות באשדוד היא תחרות יחסית צעירה, שנה שעברה התקיימה פעם ראשונה, והשנה המסלול שונה (שטח החלפה בצד השני של הטיילת). אני אנסה לספר כמה שאפשר על סמך נסיון שנה שעברה.
התחרות הולכת להיות עם דרפטינג בניגוד לרוב תחרויות הטריאתלון, וכל ההערכות לאורך התחרות היא בהתאם. כאן בפירוש גם יש לנו יתרון, כי אנחנו מתאמנים כל השנה על דרפטינג.
זה מתחיל בשחייה - חשוב לנסות לצאת מהמים מוקדם ככל האפשר. גם אם זה אומר להשקיע יותר בשחייה, ולהתעייף יותר, כי הרווח יהיה כפול: גם תצאו מהר יותר מהמים, וגם תגדילו את הסיכוי להיות באופניים בדרפטינג עם הרוכבים החזקים. לי זה פחות רלבנטי, כי אני מתאמנת על שחיית חתירה, ולכן אשחה לאט. אבל מי ששוחה חזה - לתת הכל! אתם תודו על זה באופניים!
באופניים - בטיחות מעל הכל
המסלול באשדוד הוא טכני, עם הרבה כיכרות, ויש רוכבים שלא מיומנים ברכיבה כזו. שנה שעברה שני פצועים קשה הגיעו לבית חולים, וכמעט בכל כיכר ראיתי לפחות פצוע אחד בצד הכביש. אז קודם כל תשמרו על עצמכם! לשמור קצת יותר מרחק בכיכרות, לפקוח עיניים, לא לשבת ממש צמוד על גלגל, אלא אם כן זה מישהו שאתם מכירים וסומכים עליו. ואם אתם בדרפטינג אם מישהו שרוכב מסוכן - תרפו ותעזבו אותו בשקט, לא שווה את הסיכון.
בעקרון המסלול זהה למסלול של תחרות האופניים למי שמכיר, למעט העלייה של ספרינט הסיום שנחסכת מאיתנו, עושים בכיכר פרסה.
דרפטינג בטריאתלון הוא שונה מהותית מתחרות אופניים: אין פלוטון אחד. יש הרבה דבוקות קטנות, או אפילו זוגות שעובדים ביחד.
כדאי מאוד מאוד למצוא מישהו לעבוד איתו, במיוחד באשדוד בגלל רוח הפנים הנוראית. מאוד מאוד קשה לעבוד לבד מול הרוח הזו: פיזית ומנטלית.
אפילו אם תתחברו למישהו פחות חזק מכם, שלא יעבוד מקדימה ורק יישב לכם על הגלגל כשאתם עושים נג"ש, זה יותר טוב מכלום. הידיעה שיש מישהו על הגלגל גורמת לנו לרכוב יותר מהר.
להיות מאוד מאוד דרוכים, גם למה שקורה מקדימה (קחו בחשבון שברוב המקרים אם אתם יושבים בדבוקה קטנה - לא יהיו סימונים!) וגם למה שקורה מאחור.
אם מישהו מהיר יותר עוקף אתכם מאחור - תהיו מוכנים להתיישב עליו, גם אם זה אומר להקרע בספרינט עד שמגיעים אליו - זה שווה את זה.
האסטרטגיה שלי למשל, מכיוון שאני שוחה כל כך לאט, ויוצאת אחרונה מהמים, היא לחכות שהעלית יעקפו אותי בהקפה שלמה - ואז לשבת עליהם, כמה שאני רק מצליחה (בקיסריה ישבתי עליהם כמעט הקפה שלמה ב-E1!!! בדואתלון באגמון איבדתי אותם כל פעם אחרי סיבוב, אבל עדיין זכיתי לטרמפ במהירויות בלתי שפויות בעליל).
זהו, בגדול, את מסלול הריצה אני לא מכירה, כי הוא שונה משנה שעברה, אבל אם תתנהלו נכון בתחרות הזו, אז פשוט תגיעו לריצה שפוכים לחלוטין ואז נשאר לתת מה שיש כדי לגמור עם זה... (זה היתרון של ספרינט: אין מה לנסות לשמור כוחות - תחרות מהירה ועצבנית)
בהצלחה לכולנו