• כובע מצחיה – פריט חשוב מאוד, מים בעיניים זה לא נעים (אני בכלל אוהבת את התחושה של גשם על הגוף, אבל לא על הפנים). לשם כך יש כובע מצחיה – אבל מיוחד לריצה בחורף. זה לא הכובע הקיצי שמנדף זעה במהירות, אבל נספג מים בגשם, וגם לא כובע מצחיה רגיל שמהר מאוד הופך למשקולת רטובה ומטפטפת על הראש. זה כובע מבד עמיד למים אבל מנדף. לי יש שניים כאלו: של נייקי ושל אדידס ושניהם עושים עבודה מצויינת, גם במבול.
• חולצת ריצה – הכי חשוב – לא כותנה. כותנה סופחת עוד ועוד מים וגם הופכת לכבדה ומציקה. שוב, בד ייעודי לריצה: drifit, coolmax יעשה את העבודה נהדר. ישמור אתכם יחסית יבשים – ומה שיותר חשוב ימנע התקררות. מה לעשות שבריצה חלק הגוף העליון עובד פחות ולכן חשוב במיוחד לשמור על חום הגוף שם.

רצים בגשם בטריאתלון גן שמואל

כשגם גשום וגם קר מומלץ להוסיף לגרדרובה:

• מכנסי ריצה – טוב, כאן אני יודעת שלא רבים יסכימו איתי (כל חורף אני רואה את כל אותם מאצואים גיבורים שרצים בשורטס קצרים) אבל אני למדתי בדרך הקשה לרוץ במכנס ארוך בלבד ברגע שמתקרר. אפשר מכנס 3/4 לפחות להגן על הברכיים. מה לעשות שהשרירים שלנו מתחממים הרבה יותר מהר מהגידים והרצועות. ולכן כדי להמנע מדלקות כדאי להגן ולשמור על חום האזורים הרגישים. שוב מבד טכני שלא יספח מים ויקרר את הגוף. לי יש כמה טייטסים ארוכים שמשרתים אותי היטב למטרה זו, וכולכם מכירים אותם היטב כי בחורף אני פשוט לובשת אותם מעל מכנסי רכיבה, במקום שרוולי הרגליים שכל הזמן נופלים לי ומציקים – אחלה פתרון.
• מעיל ריצה – כשקר וגם גשום מאוד למעיל ריצה טוב אין תחליף. חשוב שיהיה מנדף זעה (אחרת אתם מרגישים כאילו אתם רצים בתוך סאונה), צווארון גבוה (למנוע טפטוף של מים בעורף) שרוולים ארוכים (או לא קצרים מדי) בגשם שוטף אני מכניסה את כפות הידיים פנימה, ולבסוף לא רפוי מדי אבל גם לא צמוד מדי לגוף.
• מחמם אזניים – אני מעדיפה את אלו הדקים והפשוטים מבד מנדף זעה, ולא את העבים מצמר או פליס שמחממים מדי לטעמי, וגם מפריעים לשמוע. לדקים יש יתרון נוסף שאפשר בקלות לשים מעליהם את כובע המצחיה .
• כפפות ריצה – לא כפפות הצמר הפשוטות שגורמות לתחושת סאונה ומכניסות מים, אלא שוב כפפות דקות מבד מנדף זעה מיוחדות לריצה. כאלו שחוסמות את הרוח, וגם עוזרות בגשם קל (בגשם כבד מכניסים את כפות הידיים לשרוולי המעיל).
  

רצים ומחייכים בגשם בטריאתלון גן שמואל

• משטחים – שימו לב שכביש, שהוא בדרך כלל משטח ריצה מועדף (זמין והאספלט בולם זעזועים טוב) הופך להיות חלקלק ומסוכן, במיוחד בגשם ראשון, או אחרי תקופה יבשה. במקרה הזה מדרכות, אפילו אם זה האקרשטיין הקשיח הופכות להיות אטרקטיביות הרבה יותר. באותה מידה עפר ודשא, משטחים מועדפים כשיבש (שוב משיקולי בלימת זעזועים) הרבה פחות אטרקטיביים בגשם (בוץ וקשה להעריך את עומק השלוליות) ולעומת זאת שבילי חצץ לבנים פתאום נוחים מאוד בגשם.
• צעדים קטנים – גשם זה זמן מצויין לעבוד על תדירות הצעד (סל"ד בזרגון של רוכבי הכביש). צעדים קטנים הרבה יותר יציבים, וסיכויי ההחלקה נמוכים יותר.
• אימון פארטלק – גשם זה זמן מצויין להחליף את האימון באימון פארטלק – רצים מהר כשמתאפשר ולאט ובזהירות באזורים חלקלקים או עם שלוליות, או כשהגשם הופך למבול.

וחשוב ביותר: מיד בסיום הריצה להפטר מהבגדים הרטובים, ולהתייבש מהר.

ריצה נעימה