ברלין
רק דבר אחד עניין אותי המרתון
לא רציתי כלום......
לא שופינג
לא מוזאונים
רק לנוח לאכול ולשתות כמו שצריך
ביום שלפני יצאנו לרוץ את חמשת הקילומטרים האחרונים
הרגשתי נפלא ידעתי שיש לי כוח ידעתי שיהיה טוב

את הלילה לפני ישנתי כמו שצריך באופן מפתיע התעוררתי רק חצי שעה לפני השעון
הבקרים בברלין קרים
הדרך מהמלון לזינוק ברכבות........כולם נוסעים למרתון
שבע בבוקר רכבת מפוצצת רצים
המונים מחכים לזינוק
מחכים בכלובים לפי הזמנים
כולם לבושים בשקיות נילון צהובות עם הסמל של אדידס מנסים לשמור על החום
קר והשניים שלי נוקשות
הייתי עם חברים......לא נעים שם לבד
שלוש דקות לקח לי מרגע הזינוק להגיע לנקודת ההתחלה.....ים של רצים........הבטן כואבת.......ברקע משמיעים את זורבה היווני
הכל עבד כמתוכנן
לא התפתתי להגביר בהתחלה...רצתי לאט שלושה ק"מ ראשונים
את החצי הראשון רצתי לאט יחסית פחדתי לגמור את הכוח
הגברתי בחצי השני ובעיקר בשליש האחרון

 

הזמן טס.....כל חצי שעה גל...........ככה העברתי את הזמן מגל לגל....שמונה בסה"כ
מדהים האפקט של הקהל הרב לאורך כל הדרך עם שלטים דגלים תחפושות ותזמורות
שרתי בעברית....מה אכפת לי.......אף אחד במילא לא מבין
חשבתי על כולכם, אנשים שלימדו אותי לא לוותר
לא הרגשתי קיר
אבל בכל עצירה למים החל מהק"מ ה- 30 הרגשתי את הכאב
והסוף ק"מ 40
מחריש אוזנים, צעקות תזמורות.......בכף הרגל כאב
שימות הכאב אני לא עוצרת
רוצה לרדת כמה שיותר מארבע וחצי שעות

 

100 מטר לסוף רואה את עצמי על מסך ענק,
אין לי מושג מאיפה הכוח ספרינט של סיום
כאב בצד חוצה את הקו....מתנשמת
ובוכה

 

מוציאה את הנייד מתקשרת לגלעד, בעלי שבא לשם במיוחד בשבילי
שמבשר לי 4:24
ואז רואה
הודעות sms לאורך הדרך :

הראשון שעה לזינוק : ממסי בוקר טוב תתארגני ותהיי מרוכזת היום זה יקרה!
השני חמש דקות לזינוק:  ממסי צאי לדרך אני איתך מחזיקצבעות בידיים וברגליים מאמי תהיי חזקה.........ואל תוותרי...יללה תני בראש....
השלישי שלוש שעות אחרי הזינוק:  בצעדים בטוחים לקראת הקיר :) את תעברי אותו מאמי בדילוג בדיוק כמו שעוברים קיר במסלול מכשולים בצה"ל. אני איתך נשמה....

איזה כיף שיש חברים
תודה ששלחתם לי אנרגייה

ובמיוחד לניר יגודה (שאימן אותי לשם), לרויטל "אחותי", לדורון, לטלי שיאצו, למור,להדר הימלמן, לקלמן ולדני מריאן

והכי מדהים שבממוצע רצתי בדיוק בקצב שתכננתי 6.15
:)